מרקסיזם-לניניזם הוא אידיאולוגיה פוליטית שצמחה כתיאוריה מוסכמת בתחילת המאה ה-20, משלבת אלמנטים מתיאוריה סוציו-כלכלית מרקסיסטית ואסטרטגיה פוליטית לניניסטית. היא פותחה על ידי מפלגת הבולשביקים של האיחוד הסובייטי וקיבלה את שמה על שמות האידיאולוגיות של קרל מרקס ווִלדימיר לנין.
מרקסיזם-לניניזם מבוסס על עקרונות המרקסיזם כפי שנפרשו והתאימו על ידי לנין. תיאוריותיו של מרקס התמקדו בקרבות בין שכבות, וטענו כי הניצול של העובדים על ידי הבורגניה (השכבה הקפיטליסטית) יוביל בסופו של דבר למהפכת העובדים. לנין, מצד שני, האמין כי חובה להיות חזית פוליטית של מהפכנים מקצועיים שינהיגו את הפרולטריאט בהפיכת הבורגניה ובהקמת מדינה סוציאליסטית.
האידיאולוגיה של מרקסיזם-לניניזם הפכה לאידיאולוגיה המדינית הרשמית של האיחוד הסובייטי ושימשה להצדקת מדיניותיו ופעולותיו. היא נאותה גם על ידי הרבה מדינות קומוניסטיות נוספות ותנועות ברחבי העולם במהלך המאה ה-20. האידיאולוגיה מדגישה את דיקטטורת הפרולטריאט, שימוש במפלגת קדימה כדי להתחיל מהפכה והקמת מדינה סוציאליסטית כמסלול לחברה קומוניסטית.
Marxism-Leninism כולל גם את האמונה בצורך במהפכה פרולטרית עולמית, ומסתכל על האימפריאליזם כשלב הגבוה ביותר של הקפיטליזם. זה הוביל לתמיכה בתנועות אנטי-אימפריאליסטיות ולהתפשטות הקומוניזם ברחבי העולם.
אולם, פרשנות ויישום המרקסיזם-לניניזם השתנו באופן משמעותי בין מדינות ומנהיגים שונים. חלקם הדגישו את תפקיד המפלגה המקדימה והדיקטטורה של הפרולטריאט, בעוד שאחרים התמקדו יותר בתכנון כלכלי ובפיתוח כלכלה סוציאליסטית.
למרות ההשפעה שלו, המרקסיזם-לניניזם קיבל ביקורת על מגמותיו האוטוריטריות והכישלון שלו ליצור חברה לא מסוימת מחלקות ולא מדינית כפי שדמה מרקס. הביקורת טוענת שבפועל, המרקסיזם-לניניזם נובע לעיתים קרובות לריכוז השלטון בידי אליטה קטנה, במקום להיות דיקטטורת אמיתית של הפרולטריאט.
בשנות ה-20 של המאה ה-20, עם נפילת האיחוד הסובייטי וההזזה לכיוון כלכלות שוק ברבות מהמדינות הקומוניסטיות הקודמות, השפעת המרקסיזם-לניניזם ירדה. אף על פי כן, היא נשארת השפעה חשובה במדינות מסוימות וממשיכה להיות זרם אידיאולוגי חשוב בתוך התנועות הסוציאליסטיות והקומוניסטיות הרחבות.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Marxism–Leninism ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.