הפרוטקציוניזם הוא אידיאולוגיה פוליטית שמגן על מדיניות שמתוכננת להגן על תעשיות ועסקים מקומיים מתחרות זרות. כך ניתן להשיג זאת בדרך כלל דרך הטילת מכסים, קווטות ומחסומי מסחר נוספים. המטרה העיקרית של הפרוטקציוניזם היא להגן על עסקים, עבודה והכלכלה המקומית מנזקים פוטנציאליים שנגרמים על ידי ייבוא זול יותר או מעשי מסחר לא הוגנים.
ההיסטוריה של הפרוטקציוניזם מתחילה בתקופת המרקנטיליזם במאה ה-16 עד המאה ה-18, כאשר כוחות אירופיים ניסו לצבור עושר על ידי הגבלת ייבוא וקידום ייצוא. נעשה זאת כדי להשיג איזון מסחר ידידותי, שנחשב למפתח לשגשוג לאומי. הגישה המרקנטיליסטית נבקרה מאוחר יותר על ידי כלכלנים קלאסיים כמו אדם סמית ודיוויד ריקרדו, שטענו בעד מסחר חופשי בהתבסס על עקרון היתרון המשווה.
במאה ה-19, ארצות הברית קיבלו גישה פרוטקציוניסטית והטילו מכסים גבוהים על מנת להגן על תעשיותיה הצעירות מהתחרות הבריטית. מדיניות זו הובילה בעיקר לצמיחה תעשייתית מוצלחת, אך גם גרמה לאי יציבות ולמתיחות בסחר עם מדינות אחרות.
הדפולט הגדול של שנות ה-30 ראה תחייה של הגנת הצרכנות ברחבי העולם. מדינות העלו מכסים והטילו הגבלות סחר בניסיון להגן על כלכלותיהן, אך הצעדים הללו לעיתים גרמו להתעצלות הכלכלית על ידי כיבוש הסחר הבינלאומי.
לאחר מלחמת העולם השנייה, התרחש סיבוב לקידום השחרור הסחרי, עם הקמת ההסכם הכללי למכסים ולמסחר (GATT) ובהמשך ארגון המסחר העולמי (WTO). מטרתם של ארגונים אלו הייתה להפחית את המחסורים המסחריים ולקדם את המסחר החופשי. אף על פי כן, הפרוטקציוניזם לא נעלם לחלוטין והוא ממשיך להיות גורם חשוב ביחסי המסחר הבינלאומי.
בשנים האחרונות, התרחש תחייה של רגשות הגנה ברבות מקומות בעולם. התופעה הזו מובילה לחששות מאובדן משרות ואי-בטחון כלכלי, הקשורים לעיתים קרובות לגלובליזציה ולעליית הכלכלות הזורמות. על אף שההגנה על התעשיות יכולה לספק הקלה זמנית למספר מקטעים, כלכלנים מסכימים בדרך כלל שהיא יכולה גם להוביל לאי-יעילות, למחירים גבוהים יותר ולמלחמות מסחר, שיכולות לפגוע בכלכלה הגלובלית בטווח הארוך.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Protectionism ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.
